"החיים כבדיה" ספר השירים ה-31 של המשוררת אדית קובנסקי יצא בהוצאת 'גוונים במהדורה דו-לשונית, עברית-אנגלית.

"החיים כבדיה" מעלה את שאלת הקיום בהזמינו את הקורא למסע אינטימי של דואליות בין זיכרון ופנטזיה, פחד ושמחה, צער והילולה, דממה ושיר. התמימות שותפה לעיוות, הארוטי קיים לצד המקודש, וכל זה במציאות המתקיימת מן האילוזיה בשיר המכיל את המהות האמיתית של המשוררת. 

​

השיר הפותח, "בדיה", מבסס את הנושא המרכזי ובוחן את פרדוקסליות החיים כבדויים וחלומיים במציאות שגרתית, קיומית. היומיום כולא את דוברת השיר במציאות בנאלית, ומאידך משמש כעוגן לנוכח מציאות נוגדת עתידית. סובטיליות יסודית־פנימית זו מורה שמרחב הקיום החלומי מסתכם ברגע קצר האובד במחשבה או נשׁחק בזיכרון.

שיריה של אדית קובנסקי, משוררת ישראלית המתגוררת בארה"ב, פורסמו בכתבי עת בישראל, ארה"ב וקנדה, ותורגמו לאנגלית, ערבית (ע"י נעים עריידי), רומנית וצרפתית. הם זוכים למאמרי ביקורת בכתבי עת נחשבים, ממבקרים ידועים לספרות עברית בארה"ב (פרופ' לב חקק, פרופ' יאיר מזור, פרופ' שרה פיינשטיין ועוד).

אדית קובנסקי, נולדה בשנת 1945, בבוקרשט שברומניה. עלתה ארצה עם משפחתה   ב-1948, בהיותה בת שנתיים וחצי. גדלה בחיפה. ב-1965 לאחר שחרורה מהצבא, נסעה ללמוד בדטרויט, ארה"ב ובה מתגוררת עד היום.

קובנסקי נשואה, אם לבן ובת. בנה, ג'פרי קובנסקי, עו"ד, משורר ותסריטאי, כתב את ההקדמה לספר זה.

31 ספרי השירה שלה וארבע אנתולוגיות משיריה, ראו אור ברובם הגדול בהוצאת 'עקד'. מזה 30 שנה מלמדת אדית קובנסקי לשון וספרות עברית, תרבות ישראל והאבולוציה של הקולנוע הישראלי באוניברסיטת Wayne State בדטרויט. כמו כן, עורכת מדור מיוחד בכתב העת "פסיפס" על כותבי שירה ומבקרי שירה עברית בארצות דוברות אנגלית.

החלה לכתוב ב-1981. ב-1982 התפרסם שירה הראשון, "על חסדים קטנים", בחוברת "ביצרון" שיצאה לאור בחסות אוניברסיטת ניו-יורק. ב-1985 ראה אור ספרה הראשון "מילים אחרות".

מרבית ספריה רואים אור במהדורה דו-לשונית, עברית-אנגלית. מ-2014 החלה להקליט את שיריה. מבחר מתוכם יצא בדיסק הנמכר באמזון, והקלטה של השירים מספרה "החיים כבדיה" עלתה כבר ביוטיוב.

'החיים כבדיה מעלה את שאלת הקיום בהזמינו את הקורא למסע אינטימי של דואליות בין זיכרון ופנטזיה, פחד ושמחה, צער והילולה, דממה ושיר. התמימות שותפה לעיוות, הארוטי קיים לצד המקודש, וכל זה במציאות המתקיימת מן האילוזיה בשיר המכיל את המהות האמיתית של המשוררת.

השיר הפותח, "בדיה", מבסס את הנושא המרכזי ובוחן את פרדוקסליות החיים כבדויים וחלומיים במציאות שגרתית, קיומית. היומיום כולא את דוברת השיר במציאות בנאלית, ומאידך משמש כעוגן לנוכח מציאות נוגדת עתידית. סובטיליות יסודית־פנימית זו מורה שמרחב הקיום החלומי מסתכם ברגע קצר האובד במחשבה או נשׁחק בזיכרון.'

​

ג´פרי קובנסקי