לספר השירה החדש של דֶלִיס 'אשליה של שקט בענן' יש שם נפלא המאגד בתוכו סיפור שנע בין הרגש להיגיון, בין האישי והדמיון, לכאורה השם משלה אותנו שצפויה לנו כאן אשליה, אולם כשמתעמקים בקריאת השירים מתגלה האמת השזורה בשירה מופלאה וייחודית.

​

הספר מחולק לשלושה שערים, הראשון 'קולה של הדרך' מצויים בו שירים עם כל האפשרויות הפתוחות בהם ניצבת המשוררת מול האש והמים, מול הדברים הטובים בהם היא מאפשרת לעצמה להיסחף אל זרם חוויות החיים. האהבה ליקום ולאיתני הטבע נפרסים באהבה לאורכה של הדרך עם מחשבה ["יִתָּכֵן 'הַכֹּל' וְיִתָּכֵן 'לֹא כְּלוּם'"]... האם זאת [מְצִיאוּת אוֹ בְּדָיָה, מַרְאִית שֶׁל זְמַן]... האם הזמן ייעצר? ואולי האור והחושך וההסתכלות בחיים  הם: ["הָרֶגַע שֶׁהִתְכַּנֵּס לְתוֹךְ עַכְשָׁו גָּדוֹל"]... וכל הבזקי האור במסלולו של הזמן הם שֶׁמְּחַיִּים ונותנים תקווה.

​

בשער השני 'שירי הבית' מזמינה אותנו המשוררת למסע  בנתיבי הזיכרונות המעלים סיפורי בית,  יוצרים אשליה של שקט, של רוגע ובעיקר אחיזה בשורשי הגעגועים אל בית אבא.  הקולות והשקט שזורים בגלימה של מילות נחמה של 'ילדת הגלובוס' (עמ' 32) המטיילת במקומות רחוקים אליהם היא מייחלת להגיע בעיקר אל הטבע הפתוח המאפשר לה מסעות קסומים.

 

השער השלישי בספר 'פתקאות אגב אורחא' נפתח בשיר 'השראת המשורר' בשבעה קטעי שירה ניתן  להצטרף לחוויה וללבטים של  נושא הכתיבה, החל ממחשבות, חלומות והכל  ["מַבָּט חָטוּף אֶחָד יָכוֹל לִשְׁלֹחַ / אַלְפֵי מִלִּים אֶל דַּפִּים לְבָנִים רֵיקִים / מַבָּט אַקְרָאִי בְּיוֹם חֻלִּין / יַעֲשֶׂה סֵדֶר בְּתוֹךְ יָמִים מְתַעְתְּעִים / מִתּוֹךְ דַּפִּים שֶׁיִּתְמַלְּאוּ יִבָּנֶה מַבָּע / שֶׁיַּחְשֹׂף אֶת הַפִּיּוּס / שֶׁיַּבְדִּיל בֵּין הַשִּׂמְחָה לָעֶצֶב"] (עמ' 79). שאלות, תהיות  ותשובות הן  הסיבה שצלילים מתהדקים למילים ובכל שעל של געגוע ["הַפְּחָדִים זוֹרְעִים פִּתְיוֹנוֹת"]....(עמ' 82 השיר: 'למה').

​

בסיום הספר נמצאת אסופה של 'פתיתים' שירים קצרצרים החושפים חוויות ומלכודות שיצרו המילים שאלות של למה? מחשבות של אולי, ואילו, וגם וגם...

​

בספר ניתן לגלות  את החלקים השקופים הנסתרים לפעמים מן העין. וכל שנותר לנו כקוראים זה לפרק את המובן מאליו ולחבר את הצדדים הנסתרים ולבחון את כל מה שהסתתר בין השקט לאשליה.

​

מה שיפה בשירתה של דֶלִיס שהיא נוגעת ומתחברת לקורא ומציפה בו רגשות, לפעמים כמו בים סוער. זאת המהות של שירה טובה, כמו מסרון אישי לקורא להתבונן בחייו. הספר 'אשליה של שקט בענן' מחבר את הקורא אל חייו ויותר מכל זהו ספר החושף אותנו למכלול החיים, בהתבוננות אל העבר שלנו וההבנה שבסופו של יום כולנו כאן כדי לחבק את החיים שניתנו לנו עם הטוב הרע וכל מה שמסביב.

​

מתוך שמונת הספרים שהוציאה  עד היום זהו ספר השירה השישי של דליס, והוא מאין התבוננות אישית פנימית על האני על היקום ועל מה שקיים. ספר מרגש שמאגד בתוכו שירה מיטבית. 

​

על המחברת

דֶלִיס היא סופרת, משוררת ומבקרת ספרות הכותבת רשימות ביקורת בכתבי עת שונים: מאזנים, אפיריון, המסדרון, פסיפס ועוד... מזה שנים כותבת את רשמיה משירים במדור 'שיר לטעמי' בכתב-העת 'פסיפס'. הוציאה 5 ספרי שירה ו-2 ספרי פרוזה.

חברת הועד המנהל של אגודת הסופרים העברים ומכהנת כיו"ר הוועדה לקבלת חברים חדשים לאגודת הסופרים. חברת אקו"ם. מנחה ועורכת אירועים ספרותיים בנעמ"ת, בבית-הסופר, בויצ"ו ובספריות.

שנים רבות הנחתה את התוכנית הספרותית 'גלופה ראשונה' פאנל שנערך במסגרת תוכניות באגודת הסופרים  ב-'בית-הסופר' בתל-אביב, בה היא ראיינה סופרים ואמנים לראיון אישי לרגל צאת ספרם.

בתקופת מגפת הקורונה ערכה והנחתה אירועי ספרות בזום במסגרות שונות, בין היתר גם  בעמותת 'על"ה' בשיתוף עם המכללה בקריית אונו.

הספר 'אשליה של שקט בענן' הוא ספרה השמיני והוא כולל בתוכו שירים חדשים שנכתבו בשנים האחרונות עם תיעודים שיריים גם מימי הקורונה. 

​

ספריה:

שירה-

'חיבוקים של רוח' – הוצאת 'עקד' 1988

'תלתלים פרועים' – הוצאת 'עקד' 1992

'קורעת קו-האבן' – הוצאת 'ירון גולן' 1994

'פתקאות שהשארתי על רצפה' – הוצאת 'עקד' 2003

'לחזור ולגעת' – הוצאת 'עקד' 2013

 

פרוזה -

'סיפורים מחנות יד שנייה' – הוצאת 'עקד' 2011

'הסיפור בקצה הקפה' – הוצאת 'חדרים' 2017