שיר וזמר - ערב של קבוצת 'אות ועוד'
מאת: יאיר בן־חיים
יוזמה מבורכת של יהודית מליק-שירן מנהלת קבוצת משוררים 'אות ועוד' בפייסבוק הפגיש את כותבי הקבוצה עם המוזיקאית זמרת בעלת קול הפעמונים רחלי וולשטיין - אשר הניבה שנים עשר לחנים מדהימים
רחלי וולשטיין - צילום: עמי ורדי
יהודית מליק-שירן - צילום: עמי ורדי כוכבה סרנגה זוכה במקום הראשון בקטגוריית שירה
ביום שני 27/01/2014 התקיים ערב מיוחד שהפגיש בין משוררים וכותבים לבין המוזיקאית רחלי וולשטיין שבורכה בקול פעמונים ומשימתה היתה להלחין ולבצע שנים עשר שירים של כותבים מקבוצת 'אות ועוד' בפייסבוק, אותה מנהלת הסופרת והמשוררת יהודית מליק-שירן. את הערב הכתירו בשם תואם למעמד 'שיר וזמר' והתוצאה הייתה מדהימה.
הערב נפתח עם דברי הפתיחה של יהודית מליק-שירן שסיפרה איך נולד הרעיון של קבוצת 'אות ועוד' ואיך תוך תקופה קצרה הקבוצה מונה כבר 150 כותבים. בזה אחר זו עלו לבמה הכותבים והקריאו את שירם שהולחן ולאחר מכן שרה הזמרת רחלי וולשטיין את השיר. הראשונה היתה אביבה גולן שקראה את שירה 'כינור לצלילך' אחריה עלתה לבמה רבקה נהרה שקראה את שירה 'בערוב היום' השלישי היה גיא רגב שקרא את שירו 'אם הייתי יכול' אחריו עלתה איריס לוי שקראה את שירה 'נוצר ונלקח' שיר שנכתב לזכרו של בנה שנפטר לפני חמש שנים.
יהודית מליק-שירן בדברי פתיחה לערב 'שיר וזמר'.
כמה ממשתתפי ערב השירה - צילום: עמי ורדי
השיר החמישי היה שירה של ליאת שורק רשף 'דואט של תקוות'. השיר השישי 'שיר ערש' של חניתה רוזן, השיר השביעי 'הבט בעיניך' של אשר דיין, השיר השמיני 'צליל של חליל' שירה של יהודית מליק-שירן, השיר התשיעי 'טינה' של כוכבה סרנגה, השיר העשירי 'קחי את הזמן' של סיגל מגן, השיר האחד עשר 'אמר שהוא רוחני' של טלי גבעוני שמקצבו סחף את קהל המשתתפים שליוו את השיר במחיאות כפיים והשיר השנים עשר החותם שייך לעצמון יניב 'שיר השירים' שיר יפה שכלל את כל שמות השירים של המשתתפים.
ד"ר נורית צדרבוים סיכמה ותארה את את קבוצת המשתתפים בשיר 'מה אני רוצה לומר על אות ועוד' (ראו מצורף כאן בעמוד הסקירה).
במהלך הערב חולקו פרסים למשתתפי הקבוצה 'אות ועוד' שהשתתפו בתחרות כתיבה בקטגוריית שירה וסיפור קצר.
בקטגורית השירה זכתה במקום השלישי שוש ויג עם שירה 'מכשפה' במקום השני זכתה שני כסיף עם שירה 'שש וארגמן' במקום הראשון זכתה כוכבה סרנגה עם שירה 'צבע האדם'.
בקטגורית הסיפור הקצר זכתה במקום הרביעי כסיפור החביב על המשתתפים והשופטים שושנה דוניה עם הסיפור 'זום תרנגולים' במקום השלישי זכתה שוש ויג עם הסיפור 'הגופה', במקום השני זכתה חניתה רוזן עם הסיפור 'פני צלקת', ובמקום הראשון זכה הסיפור 'סודות קבורים' של עצמון יניב. ברכות לזוכים.
ערב 'שיר וזמר' היה ערב עשיר ביצירות והסב לי הנאה רבה עד מאוד. שאפו ליהודית מליק-שירן מארגנת ומנהלת קבוצת 'אות ועוד'.
מה עוד אני רוצה לומר על אות ועוד / נורית צדרבוים
כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל אוֹתִיּוֹת / אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁעֲלֵיהֶן הַמִּלִּים נִשְׁעָנוֹת
עֲטוֹפוֹת נִתְמָכוֹת בְּאוֹתוֹת וּמוֹפְתִים / וְאֵלֶּה לִי מְסַמְּנִים מְאוֹתְתִים
כְּמִגְדָּלֵי אוֹר בְּרַחֲבֵי אֵין סוֹף / מִלִּים שֶׁאֲנָשִׁים יָדְעוּ לִכְתֹּב.
כָּךְ רָאִיתִי בְּמוֹ עֵינַי אֵיךְ קָמָה לָהּ מִתְהַוֶּה / חַבוּרָה שֶׁנֶּאֶסְפָה בְּכִכָּר עִיר הַמִּלִּים / בָּאוּ לָהֶם יַחְדָּו עִם אוֹת סִמַּן וְתָו וְקַו / בְּשַׁרְבִיט מֵנַצְּחִים שֶׁל מְנַהֶלֶת וְשִׁעוּר קוֹמָתָהּ / קָמָה לָהּ חַבוּרָה שֶׁאֲמוּנָה בִּתְשׁוּקָה עַל פִּרְיִי עֵטָה / בַּמֶּרְחָב הָאֵין סוֹפִי שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ סַיְיבֵר / שֶׁבּוֹ הִרְהוּר וַהֲגִיג פוֹאֵטִי זֶה אֶל זֶה מִתְחַבֵּר / בְּגִנּוּן מְנֻמָּס וְגַם אֵטִּי.
כָּךְ לְמָשָׁל הִכַּרְתִּי הָעֵמֶק וְהַכֵּר / אֶת גְבֶרֶת חניתה רוֹזֵן סוֹפֶרֶת מְשׁוֹרֶרֶת / כּוֹתֶבֶת מְפַרְגֶנֶת מְגִיבָה וּמְהַרְהֶרֶת / וּבֵין הַמִּלִּים הַכְּתוּבוֹת / עוֹד מְלַמֶּדֶת אוֹתִי אֵיךְ עוֹשִׂים לְבָבוֹת / כִּי אַתֶּם בְּוַדַּאי כְּבָר יוֹדְעִים יָדוֹעַ / שֶׁבִּקְבוּצָה כְּמוֹ אוֹת וְעוֹד / יְכוֹלוֹת גַּם לִפְרֹחַ אֲהָבוֹת.
גַּם פָּגַשְׁתִּי אֶת עָצְמוֹן יָנִיב העו"ד הַמַּגְנִיב / וַאֲפִלּוּ זָכִיתִי בְּמַתַּת – אֶת 'צִפּוֹר עַל בַּד' / לְאַט לְאַט וּבְעֶצֶם דַּי מַהֵר אֶת לִיאַת הִכַּרְתִּי הַכֵּר / וּבְאַחַת, הָפַכְנוּ אֶת הַמֵּרְחָב הַכְּאִילוּ וִירְטוּאָלִי / לְמַשֶּׁהוּ מַמָּשִׁי רֵאָלִי וְקָשַׁרְנוּ יְדִידוּת אַמִּיצָה / כְּשֶׁלִּיאַת אֶצְלִי בַּסְטוּדְיוֹ פָּרְצָה פָּשׁוּט / בַּשְּׁבִיל לְהָפוֹךְ חֲזוּת לִמְצִיאוּת.
בֵּין הַשּׁוּרוֹת הֵצִיצָה לִי תָּמִיד הֵגִיחָה בְּמִּלָּה וְלַּיְיקַ / טַלִּי גִבְעוֹנִי , כֹּוכִי, אָשֶׁר, וְתָמִיד אֶפְשָׁר לִסְמוֹכָה עַל דָוִד / וּבְעֶצֶם עַל עוֹד אֶחָד רָצַם יָדִיד מְשׁוֹרֵר וְצָיַּר / תָּמִיד מוּכָן עַל הַדּוּכָן / אַרְטִישׁוּק, / זֶה שֶׁהֶחְלִיט שֶׁאִם כְּבָר יֵשׁ לִי חֲמִשָּׁה יְלָדִים אָז לָמָּה שֶׁלֹּא אֶהְיֶה גַּם אֵם הַמִּלִּים.
וּמַהֵר מְאֹד מִצְטָרְפוֹת לְמִלּוֹת הַשִּׁיר עוֹד קִשׁוּר / בְּעַיִן בּוֹחֶנֶת אוֹסֶפֶת יְהוּדִית צִיּוּר אַחַר צִיּוּר / ּמַזְמִינָה חִבּוּר. זֶה מְצַיֵּר, זֶה כּוֹתֵב, זֶה מְצָרֵף / מַרְאֶה לִכְתַב– וְשִׂיחַ רַב טֶקְסְטוּאָלִי קַם ומְהַדְהֵד בְּמֶּרְחָב
שֶׁכְּבָר בְּעַצְמוֹ לֹא מַאֲמִין שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת וִירְטוּאָלִי.
גַּיְא רֶגֶב לֹא מְאַכְזֵב וּמוֹשֵׁךְ אֶת הָעָגָלָה עוֹד צַעַד קָדִימָה / וּלְאַט לְאַט צוֹמַחַת תַּעֲרוּכָה, צִיּוּר וְמִּלָּה כּוֹרְתִים בְּרִית / וּבֵין לְבֵין מַתְחִיל לְהִתְנָגֵן לוֹ גַּם תַּקְלִיט. זֶה מְשׁוֹרֵר חוֹטֵא בְּצִּיּוּר, וְזֶה מְצַּיֵּר חוֹטֵא בְּשִׁירָה / עִיר שֶׁל חָטָאִים אוּלַי תֹּאמְרוּ, וַאֲנִי אוֹמַר עִיר הַיְּצִיּרָה / בָּהּ צוֹמְחִים אֲנָשִׁים עֲשִׁירִים בְּרוּחַ, מוֹצִיאִים לַפֹּעַל מִכֹּחַ, / וְעַכְשָׁו כְּבָר לֹא אוּכַל לִסְפֹּר וְלִמְנוֹת רָאשִׁים / בִּקְבוּצָה שֶׁמִנְיָנָה בְּדִיּוּק מֵאָה וַחֲמִשִּׁים. / יָכֹלְתִּי עוֹד לְסַפֵּר עַל חָבְרוּיוֹת שֶׁצָּמְחוּ, לִנְקֹב בְּעוֹד שֵׁמוֹת / לְצַטֵּט קִטְעֵי שִׁירִים, אֲבָל הַזְּמַן בִּי דּוֹחֵק עוֹשֶׂה בִּי שַׁמּוֹת תּוֹבֵעַ קִיצוּרִים.
לָכֶן אֲסַיֵּם רַק בִּדְבַר תּוֹדָה וּבְרָכָה לִיהוּדִית שֶׁבֵּין גְבַעוֹת / וְכָל מִינֵי גַּמָּדִים, וּבֵין קְבוּצַת מְטֻפָּלִים וְהוֹצָאָה לָאוֹר / וְשִׁירִים וּכְתָב עֵת, מְנַצַּחַת עַל כָּל הַמְּלָאכָה. הֲיִי בְּרוּכָה.
וְאִם אֲנִי כְּבָר כָּאן, וְאִם גָּזַלְתִּי מִכֶּם קְצָת זְמַן / אֲנִי חַיֵּבֶת לְהוֹסִיף גַּם אֶת הַפִּנָּה הַנִּימָה הָאִישִׁית
וּלְהַזְכִּיר בְּהִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה, אֵיךְ יוֹם אֶחָד הוֹפִיעָה בִּשְׁמֵי הַקְּבוּצָה הַתְּמוּנָה שֶׁאוֹתָהּ צִיַּרְתִּי וּשְׁמָהּ
אִמָּא גְּדוֹלָה עַתִּיקָה. צִיּוּר שֶׁנִּבְחַר עַל יְדֵי יְהוּדִית וְאֵלָיו הֵגִיבוּ בְּמֶלֶל בְּשִׁיר בַּהֲגִיג וּבְעֹמֶק תַּלְמִידִים
יְלָדִים, בּוֹגְרִים – בְּקִצּוּר עַם רָב. וְהַצִּיּוּר אֵלָיו אָסַף כְּתָב אַחַר כָּתַב, מִלָּה אוֹת וְעוֹד וְהָיָה הוֹלֵךְ גָדֵל וְנִרְחַב לֹא מַפְסִיק לְהִתְכַּתֵּב וּבְכָל דַּף שֶׁנּוֹסַף עוֹד רֹבֶד מַשְׁמָעוּת נֶחְשַׂף זוֹ הָיְתָה חֲוָיָה מַעֲשִׁירָה מְלַמֶּדֶת בּוֹנָה וְעַל כָּךְ אֲנִי לָכֶם הַרְבֵּה תּוֹדָה.
נורית צדרבוים - צילום: עמי ורדי
ד"ר נורית צדרבוים - בדברים על אות ועוד