גיליון מס' 4 של כתב-העת 'נכון' בעריכת  הסופר והמשורר פרופסור אורציון ברתנא יצא לאור. אתמול קיבלתי את הגיליון המודפס,  ואני מתרשם משמות המשתתפים ומהתוכן המגוון  שמזמין אותי לחוויות אוטופיות ודיסטופיות  מרתקות.

 

מאמר המערכת של אורציון פותח באיזכור רומן מדע בדיוני בשם '2020', ספרה של ד"ר חמוטל שבתאי, רופאה פסיכיאטרית במקצועה ובתו של הסופר יעקב שבתאי. עלילת הספר '2020' עוסקת במגיפה מסתורית הפורצת בעולם שגורמת למידור רודני בחברה האנושית, בשל הצורך לבצע הפרדה בין אנשים חולים לאנשים בריאים. מזכיר לכם משהו?

 

ברתנא רואה בכתיבה הדיסטופית את החשיבות למדע הבדיוני כטקסט של ניבוי, המחדד הרהורים בדבר הצפוי למין האנושי.

 

את הגיליון פותח מבוא ותרגום  מרתק ייחודי ומהנה, מתוך שירת לֵיתִיאָן  בתרגום:  עמנואל לוטם שהגה ותיאר הבלשן והסופר האנגלי ג'ון רונלד רעואל טולקין (1892–1973). טעימה קטנה ושווה לקריאה.

 

גוֹרְלִים הָיָה שְׁמוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁנִּלְאָה

מִתְּלָאוֹת, מִמְּנוּסָה מִכֹּחוֹת הַטֻּמְאָה.

וְעִם לֵיל, כָּךְ הָיָה, בְּשָׂדוֹת אֲפֵלִים

לְמִפְגָּשׁ חֲשָׁאִי אָז הָלַךְ לוֹ גוֹרְלִים

עִם רֵעִים נִסְתָּרִים בְּקָרַחַת הַיַּעַר                                   

וּפֶתַע מָצָא בֵּית חַוָּה מָט מִסַּעַר

לְאוֹר כּוֹכְבֵי־אֹבֶךְ, חָשׁוּךְ וְדוֹמֵם

רַק אוֹר נֵר קָלוּשׁ מְהַבְהֵב בּוֹ, עוֹמֵם,

קוֹרֵץ מֵחַלּוֹן שֶׁל הַצְּרִיף הַבּוֹדֵד.

 

 

בהמשך, רשימה של הסופר ועורך אתר 'יקום תרבות' אלי אשד 'הארץ ישראלי הראשון על הירח' העוסקת במסעותיו של האדם אל הירח, בה תוכלו לגלות מי היה לוקיאנוס מסמוסטה? בכל מקרה תחשפו לתקופת השיא של האימפריה הרומאית בתקופת הקיסרים ה"טובים" אדריאנוס, אנטונינוס פיוס ומרקוס אורליוס.

 

עוד בגיליון, מסה מעניינת שכותרתה 'הַרימו את הראש, הַגבּיהו את הצוואר' מאת רן יגיל, עיון בספרו של אורציון ברתנא שראה אור בשנת 1989: "הפנטסיה בסיפורת דור המדינה" עם ההתייחסות של ברתנא לספרים של יורם קניוק, יצחק אוורבוך אורפז ודוד שחר.

 

רשימות נוספות בגיליון 4 שמעון לוי כותב על הדיסטופיה בדרמה הישראלית, צדוק עלון עוסק בלוגיקה של שפינוזה מול לוגיקה של היגל וזיוה פלדמן עוסקת ביצירת אורוול, אחד היוצרים הדיסטופיים החשובים במאה העשרים.

 

בתחום הסיפורים תחשפו לסיפורים מקוריים, כמעט כולם עוסקים במדע הבדיוני. בין הכותבים:  ירון אביטוב, יאיר בן־חיים, אורציון ברתנא, ברק ברתנא, עומר ויסמן, יובל ליבליך, אביבית משמרי ועמיחי שלו. בנוסף, מתפרסם בגיליון סיפור מעורר מחשבות מאת סופר המד"ב האמריקאי, פריץ לייבר, שתורגם על ידי דובי לרר, וראה אור בעברית לראשונה בכתב העת פנטסיה 2000 בשנתו הראשונה, בשנת  1978.

מתפרסם קטע של רומן מאת האחים היהודיים ארקדי ובוריס סטרוגצקי, שכתבו סיפורי מד"ב נועזים בברית המועצות, במחצית השנייה של המאה העשרים, בתרגומו של וועלוול טשרנין, שכתב מאמר קצר כהקדמה לקטע הרומן שתרגם.

​

המשוררים ששירתם פורסמה בגיליון מס' 4 הם: חגית בת אליעזר, יהודה לייב ויטלזון, בועז טרסי, תמי כ"ץ לוריא, רזיה מזרחי, יהודה ניב, רוני סומק, גיא פינקלשטיין, רחל קרון, שמעון רוזנברג ונועה שקרג'י. שירה מקורית יפה  של משוררים ישראליים, שעניינה מחשבות ורגשות אוטופיות ובעיקר דיסטופיות.

 

בסיום הגיליון מובאת רשימה של וֶועלְוְול טשרנין, חוקר תרבות האידיש ומתרגם. הרשימה עוסקת בתרגום של האחים סטרוגצקי עם פנים נוספים שמגלה טשרנין, על הקשר בין ספרות היידיש שלאחר השואה ובין אוטופיה של למרות הכול.  תוך כדי העיסוק והמפגש האישי עם הרגשת הנגזרוּת הטרגיות קיבל השראה וכתב את השיר הבא.  

 

מַה לַּעֲשׂוֹת אִם שְׂפַת אִמְּךָ

עוֹמֶדֶת לָמוּת בְּכָל רֶגַע?

אִם נִשְׁאַרְנוּ שְׁנֵי הָאַחֲרוֹנִים,

כָּאֵלֶּה שֶׁמְּדַבְּרִים עֲדַיִן יִידִישׁ?

לִתְפֹּס הֲגַנָּה הֶקֵּפִית? לַעֲמֹד גַּב לְגַב

וְלִשְׁלֹחַ לַפָּנִים הָאֲדִישׁוֹת שֶׁל הָעוֹלָם

אֶת מִלּוֹת הַיִּידִישׁ הָאַחֲרוֹנוֹת?

— אֲבָל מִי יְבִינָן?