ילד חלל חי ונושם בין העולמות
רועי צמח
ילד חלל
כְּשֶׁיִּוָּלֵד לִי
יֶלֶד חָלָל
בַּמַּעְבֹּרֶת הָאַחֲרוֹנָה
שֶׁתְּשֻׁגַּר לְכוֹכָב
אֵלֵי הַמִּלְחָמָה
אָשִׁיר לוֹ
Heroes
לִפְנֵי הַשֵּׁנָה
וּכְשֶׁיִּשְׁאַל,
"אַבָּא, מִי שָׁר?"
אַדְלִיק מְנוֹרַת כּוֹכָבִים
אֲכַסֵּהוּ אֲבַק יְרֵחִים
אֶחְבֹּשׁ קַסְדָּה לְרֹאשׁוֹ
אֶבְלַע כַּדּוּר עֲשׂוּי פְּרוֹטֶאִין
אֶסְפֹּר מֵעֶשֶׂר אֲחוֹרַנִּית
וְאָשִׁיב,
"תֵּכֶף תַּכִּיר, בֵּן,
תֵּכֶף תַּכִּיר."
אַל תַּאֲמִין לְרֶגַע אֶחָד
שֶׁאֶשְׁכַּח אוֹתְךָ
דברים שכתב דן תורן עורך הספר, בגב הכריכה:
"זו אסופת השירים הרביעית שאני עורך לרועי צמח (בשבילי הוא 'קיד זמנהוף', 'קיד הפקיד'), ומה אגיד לכם, הקיד רק מתחדד, השירים שלו נעשים כואבים ונוגעים יותר. הקיד כותב על מה שאף אחד לא מעז לדבר בשירים ועושה זאת בצורה גלויה, ישירה ועוקצת. שווה לקרוא בקול רם, שווה גם לנגן את זה.
השירים שלו הם חיסון נגד אטימות אישית וחברתית, והחיסון עובר".
רועי צמח, יליד נובמבר 1973. משורר אורבני שמתגורר בין אתרי בנייה, חתולי רחוב ומחיצות של חללים משרדיים.
"ילד חלל", שנולד בשנה האחרונה, הוא ספר שיריו הרביעי. לפניו ראו אור "מלחמת עולם" (2016), "במקרה חירום יש לשבור את הזכוכית" (2015) ו"הנערה מחנות התקליטים" (2013).
חלק מהשירים מתוך הספר "ילד חלל" הן עדות לחרדת הקיום האנושית, הדובר מדמיין שייולד לו ילד במעבורת בזמן מילוט מכדור הארץ בידיעה שממתין לו מקום מפלט אי-שם בכוכב אחר, בו יוכל לממש את קיוּמוֹ כְּדוֹר ההמשך.
וכי למה נבחר השם "ילד חלל" לככב ככותר שם הספר, הבחירה מעוררת משמעות לוואי, ילד חלל יכול להתפרש כילד מת, קורבן מלחמה, לבטח מלחמת קיום, עם זאת ישנה המשמעות שמדובר על ילד שחי בחלל, עם רמז למשמעות המקוננת בשם 'חלל' על רִיק שנצבר בעולמו של הילד, הכמהה לחיים חדשים עם חלל רווי תוכן.
"השירים שלו הם חיסון נגד אטימות אישית וחברתית"
בשיר "הילדים משכונת עגורן", אנחנו נכנסים לתוך סצנה עכשווית המככבת בחודשים האחרונים בכותרות, קריסת המנופים באתרי בנייה. דבר שהפך להיות כמעט שיגרה, שבצידה יש קורבנות.
יפול או לא יפול, מהמרים הילדים, עניין רציני שהפך להיות למשחק עבורם, הם מבינים את הסכנות האורבות לאנשים במרחב הקיומי, וכאילו במשחקם זה הם מנסים להדוף את הפחד המקנן, שמא הם יהיו הקורבן הבא.
העיסוק באקטואליה מעיד על רגישותו של הדובר לזולת ולהתרחשויות בסביבתו.
"כָּל יוֹם אַחֲרֵי בֵּית הַסֵּפֶר / הַיְּלָדִים מְשַׂחֲקִים "אַחְמֶד נָפַל"/ מִתְעָרְבִים עַל דְּמֵי הַכִּיס שֶׁקִּבְּלוּ מֵהַהוֹרִים / אִם הַיּוֹם הוּא הַיּוֹם / שֶׁבּוֹ אַחְמֶד מִגֶּ'נִין / יִפֹּל סוֹף סוֹף / מֵהַמָּנוֹף אֶל הַבּוֹר שֶׁל קוֹסְטָה, עַבֶּד וּוַאדִים / לְאַחַר הַצִּלְצוּל / בַּשָּׁעָה הַחֲמִשִּׁית / מִתְגּוֹדְדִים בַּחֲבוּרָה / סָמוּךְ לָאֲתָר / בְּפַאֲתֵי הַשְּׁכוּנָה / מְחַכִּים שָׁעוֹת לִצְלִיל הַחֲבָטָה"
בשיר "בזכותך" מוצג החשק, חשק הלוטה בערפל, חשק המפתה את הדובר חדשות לבקרים לסטות מהנורמה המקובלת, גם אם מדובר באנקדוטות ביזריות מחיי היומיום בהן הוא נתקל, אותו חשק מנתב אותו למחשבות הזויות של היעלמות והכנעה ליכולת ההתמדה ההישרדותית שלו.
עם זאת לצד החשק יש גם נוכחות עֲלוּמָה המקנה לו את היכולת להימנע מלעשות דברי שטות, ובכך מצליח הדובר לבלום את החשק הסורר לעגוב על מטרות הסוטות מדרך הישר.
האם מדובר במערכת יחסים בין בני זוג, מסתמן שהדובר מתכוון לנוכחות הכתיבה המשיבה אותו אל השיגרה הבטוחה.
שירתו של רועי צמח מציבה מַרְאָה למרחב הסביבתי החברתי ומשלבת בתוכה משמעויות רבות עניין על ההווי הקיומי. זאת בהחלט שירה עכשווית במיטבה.