top of page

חדש על המדף

סימורג - ציפור  האש 

  מאת: בן־ציון  יהושע

"סימורג – ציפור האש" מאת: בן־ציון  יהושע | חדש על המדף  - אתר חדרים
בן־ציון יהושע - צילום: יח"צ

ברומן החדש, ״סימורג — ציפור האש״ פורש הסופר בן־ציון יהושע את עולמו המרתק של אלישע־חי, שאביו נרצח על־ידי שודדי דרכים באפגניסטן המסתורית והקסומה, עוד בהיותו ברחם אמו. אלישע־חי הוא נער תחבולן והרפתקן. בליל נישואיו נטש את כלתו והותיר אותה  בתולה  ועגונה.  הוא בורח מן העולם הישן, שבו שולטים אמונות עממיות, שדים ורוחות, אל עולם חדש ולא מוכר. הוא מצטרף כשוליית-מסע לשיירה העושה את דרכה מהרי פאמיר  למורדות הכרמל. המסע מפגיש אותו עם סוחרים ממולחים, מבריחי סמים ונשק, שמהם הוא לומד את סוד החיים האפלים.  

עלילת הספר מתרחשת בתקופת המנדט הבריטי. חיפה עיר הנמל פותחת בפני אלישע-חי עולם של אפשרויות, עושר ללא גבול, תככים, מזימות ומאבקים. הסוור בנמל חיפה הופך לקפיטליסט, סוחר ערמומי החי על חוד החרב - ספסר, חלפן, מלשין ומשתף פעולה עם הבריטים והמחתרות  כאחד. הוא איש יצרים שאינו יודע שֹובעה.

פער תרבותי וערכי עמוק רובץ בין מחוזות ילדותו לבין העולם החדש. הפער מתעצם כשהוא פוצח בפרשת אהבה בלתי אפשרית עם עולה חדשה מגרמניה, המאבדת בזרועותיו את כל רכושה ואת כבודה.  צאתם של הבריטים והקמתה של מדינת ישראל  מותירים אותו מול שוקת שבורה.

עלילות הספר מרתקות, דרמטיות ושזורות אלו באלו על רקע מאורעות הזמן בפלסטינה־א"י. הקורא מוזמן להיכנס לעולם צבעוני, אקזוטי, מקאברי, רווי מנהגים ואמונות.

"... גבר צנום ורם קומה כבן שלושים, רכב מעלות השחר על בלעם חמורו, בדרכו אל הכפרים שמסביב לעיר הֶרַאת שבמערב אפגניסטן. רגליו היטלטלו משני צידי החמור וכפות רגליו ליחכו את תלוליות השלג... דומה היה שהטבע לבש תכריכים כמו בא לבשר על מותו של עולם..."

-----------------------------------------------------------------------------------------------

מתוך דברים שכתבה פרופ' נורית גוברין: "...גדול כוחו של בן-ציון יהושע בטוויית עלילה סוחפת ומרתקת ובכישרונו לעניין את הקורא בסיפור מעשה של ממש ובגורלות בני האדם שהוא מציג לפניו... הוא מספר סיפורים טבעי, ובד בבד הוא מספר המודע למלאכת הכתיבה ולאמנות הסיפור. בכתיבתו חברו האינטואיציה והאינטלקט, המשמשים יחד ברקמת הסיפורים והרומנים..."

עורך: אלישע בן מרדכי, צביון הוצאה לאור, 432 עמ',  88 ש"ח

בן-ציון יהושע - הערות ביוגרפיות

בן־ציון יהושע, סופר וחוקר הקהילות היהודיות של מרכז אסיה. עטור פרסים. יו"ר "יהודי אפגניסטן בארץ ובתפוצות". חרש ברגליו את המרחבים של מרכז אסיה בשליחות המדינה וכמורה דרך.  פרסם רומנים, סיפורים קצרים ומאמרים בספרות יפה, לצד ספרי מחקר ומאמרים על יהודים ועל עמים במרכז אסיה.

נולד בירושלים ליוכבד הבכורה לבית אלקלעי, בת היישוב הספרדי הישן, ולמספר הסיפורים הירושלמי רפאל יהושע-רז, שעלה מאפגניסטן בילדותו (1898) והיה מחלוצי מורי הדרך בארץ ישראל, שהובילו עולי רגל על סוסים ופרדות. יהושע בעל תואר שני בלימודי אסיה, בסוציולוגיה, בפסיכולוגיה חברתית ובדמוגרפיה. תואר ראשון שלו התמקד בספרות ימי הביניים והעת החדשה ובתולדות ישראל לדורותיה. יהושע דובר  שפות מזרחיות ומערביות.

כיהן כמנכ"ל הוצאת מאגנס באוניברסיטה העברית בירושלים ועורך ראשי שלה. ניהל את אגף ההסברה והפרסומים בעיריית ירושלים ועמד בראש הרשות להסברה ולמידע בשעת חירום בירושלים; היה נספח תרבות ומנהל המרכז הישראלי במדינות מרכז אסיה הסובייטית (לשעבר) מטעם לשכת הקשר ("נתיב"). התפקיד כלל חילוץ יהודים מאזורי מצוקה  והעלאתם לארץ; יצא בשליחות הצלה מטעם הספרייה הלאומית  והעלה בדרך לא דרך ספרים וכתבי-יד של יהודי מרכז אסיה. במשך שנים הוביל מסעות למדינות מרכז אסיה והקווקז.

ערך את השנתון 'ירושלים – מאסף לדברי ספרות' ושורה ארוכה של ספרים וקבצים. במסגרת פעילותו הציבורית כיהן כיו"ר אגודת הסופרים העברים בירושלים, חבר ועד אגודת הסופרים ומנכ"ל זמני שלה.

 

פרסים:

בתשל"א הוענק לו פרס הרי הרשון של האוניברסיטה העברית ופרס נשיא המדינה. בשנת 2015 זכה בפרס אקו"ם ובפרס גולדברג של קק"ל. שימש שופט בוועדות פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת, פרס קוגל של עיריית חולון ופרס בית שמש לספרות.

בשנת תשע"א הוענק לו התואר  'יקיר ירושלים'.

מספריו: 

עיר באופק (סיפורים); פורצי גדר (רומן);  תה אנגלי בירושלים (סיפורים);  שתיקת התרנגול (רומן);  מילואים בשדות האורז; יונים מעל החומה (סיפורים); מנדחי ישראל באפגניסטן לאנוסי משהד באיראן; מאחורי מסך המשי - עמים ויהודים במרחב האיראני.;  אוֹק-יוּל - דרך לבנה - מסע במרכז אסיה; ריח של לחם חם - על יוצרים ויצירות; צוואת אב (סיפורי עם);  תפוח מעץ הדעת (סיפורי עם ).

פורסם בתאריך 23/09/2018

לרכישת גיליונות כתב-העת 'המסדרון' - לחצו כאן
bottom of page