הספר 'בַּמַּעְגָּל הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחֲשֵׁכָה' הוא ספר שירה ראשון של הסופרת והמשוררת יפה מוטיל-תבל לפניו יצא לאור הרומן 'הסיפור על העיר האדומה' שיצא בהוצאת 'כתר'.

 

השירים בספר זה, מבוססים ברובם על דברים שקרו בחייה, אותם היא מתארת בכנות מעמיקה ומעבירה בקורא תחושה  של 'גם אני הייתי שם', בכך נוגעת במעגלי החיים של כל אחד מאיתנו;

 "שִׁירָה הִיא הַדֶּרֶךְ הַמְהִירָה לְהַגִּיעַ אֶל הָאֱמֶת הָעֲמֻקָּה שֶׁל הַלֵּב, אֶל הָאֵל, אֶל הָאַהֲבָה",

ילדותה בירושלים, במשפחת עולים חדשים ממרוקו הפגישה אותה עם האמת והשקר והתמימות והצמיחה בה את הרצון החזק ללמוד ולהצליח, "להיות כמו האשכנזים" של אותם הימים, היה זה בעבורה ערך עליון.

 

בשנות הארבעים לחייה, לאחר שני עשורים של פעילות פוליטית, סיימה לימודי תואר ראשון בחוגים למדעי המדינה ולהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

כשהעיוורון פלש לנתיב חייה, השירים פרצו והאירו את ימייה. הכתיבה נתנה לה את כוחות חדשים להתמודד עם קשיים  בשגרת יומה. טלטלת איבוד הראייה, כמו הגירושים לאחר 40 שנות נישואים, גרמו לה לחפש אחר האמת  שחיה שנים רבות במסתרי השקרים.

 

יפה הוסיפה לשם משפחתה את השם תבל וזאת מתוך ידיעה שהיא מסוגלת  לכבוש עולם ושום חשיכה לא תעצור אותה לִרְאוֹת וּלְהֵרָאוֹת.  היא יצרה לעצמה  מעגלים חדשים בחיים בהם היא רואה, חווה ומרגישה כאחת האדם, לעשות את בחירותיה מתוך חירות מלאה. 

עורך הספר: יאיר בן־חיים