לימודי צעידה​

​

הָיָה לִי קֹשִׁי גָּדוֹל

לְהִתְגַּבֵּר עַל חֻקֵּי הַכְּבִידָה.

חָשַׁבְתִּי שֶׁכְּשֶׁבַּסּוֹף, כְּשֶׁאֶעֱמֹד עַל רַגְלַי,

יַרְכִּינוּ רֹאשׁ בְּפָנַי,

וְהֵם נָתְנוּ בּוֹקְס בַּפַּרְצוּף.

לֹא יוֹדֵעַ מָה קוֹרֶה

מִשְׁתַּדֵּל בִּגְבוּרָה לִשְׁמֹר עַל יְצִיבָה אֲנָכִית,

וְלֹא מֵבִין דָּבָר.

"מְטֻמְטָם אֶחָד" אוֹמְרִים לִי הָאוֹהֲדִים (הַסּוּג הֲכִי גָּרוּעַ שֶׁל נְבָלִים),

"בַּחַיִּים צָרִיךְ לִזְחֹל לִזְחֹל."

וּבְכֵן אֲנִי מִשְׁתַּטֵּחַ

בַּיַּשְׁבָן כְּשֶׁל קוּפִּידוֹן-שְׁטוּתִי הַבּוֹלֵט מַעְלָה

וּמְנַסֶּה

מִסַּנְדָּל לְכַפְכַּף

מִנַּעַל לְמַגָּף

לוֹמֵד לִצְעֹד בָּעוֹלָם.