תערוכה של האומן - רוני ראובן

'במקום בו נפער ונגלה הריק'

תערוכה של האומן ואוצר התערוכות רוני ראובן

מאת: יאיר בן־חיים

'התערוכה 'במקום בו נפער ונגלה הריק' של האומן ואוצר התערוכות רוני ראובן

בית האומנים ע"ש יוסף זריצקי, רחוב אלחריזי 9 בתל־אביב |

אוצרת התערוכה , דליה דנון והאומן ואצר התערוכות רוני ראובן | תצלום: יאיר בן־חיים

אוצרת התערוכה , דליה דנון והאומן ואוצר התערוכות רוני ראובן | תצלום: יאיר בן־חיים

האומן ואוצר התערוכות רוני ראובן ורעייתו המשוררת והאומנית חדוה ראובן | תצלום: יאיר בן־חיים

ביום חמישי בט"ו בשבט 13/02/2025 לרגל יום הולדתו ה-70 וחמישים שנות יצירה התקיימה במוזיאון 'בית האומנים ע"ש יוסף זריצקי, ברחוב אלחריזי 9 בתל־אביב, פתיחת התערוכה 'במקום בו נפער ונגלה הריק' של האומן ואוצר התערוכות רוני ראובן, מנהל הסדנה לאומנות בעיר יבנה. אצרה את התערוכה דליה דנון.

שם התערוכה הוא ציטוט מתוך השיר 'רחם' מתוך ספר השירה 'זמן מדבר' של רעייתו המשוררת והאומנית חדוה ראובן. ספר שיצא לאור ב-'חדרים-בית הוצאה לאור' בשנת 2023.

רחם

אֲנִי מְגַדֵּל בְּתוֹכִי רֶחֶם.

בַּמָּקוֹם בּוֹ נִפְעַר

וְנִגְלָה הָרִיק,

אֲנִי מַרְשֶׁה לְעַצְמִי

לְעַרְסֵל אֶת הַכְּאֵב

נוֹתֵן לוֹ לִגְלֹשׁ

בַּמָּקוֹם בּוֹ אָזְנִי קְרוּיָה לְהַקְשִׁיב.

אני מכיר את רוני מספר שנים, וכבר יצא לי כמה פעמים לכלול מיצירותיו בכתב-העת 'המסדרון' ובאנתולוגיה 'סדק חברתי'. היכולת האומנותית שלו כיוצר ידועה לי, יחד עם זאת הוא מצליח להפתיע אותי בכל פעם מחדש. היצירות בתערוכה מתחברות לי למצב הקיים במדינת ישראל, והמסר שאני רואה בהן הוא האור בקצה הכאוס.

כל יצירה בתערוכה היא, בור, סערה, אש ומים, והניצוצות הניתזים לכל עבר הן התקווה לאור המיוחל, האור שיפזר את הריק ויאיר את המקום בו נפער ונגלה הריק.

דברים של אוצרת התערוכה: דליה דנון.

מתוך עלון המידע על התערוכה.

"במקום בו נפער ונגלה הריק"

האמן רוני ראובן, מנהל הסדנה לאמנות ביבנה, חוגג חמישים שנות יצירה ויום הולדת שבעים בתערוכה המציגה מבחר מעבודותיו. ביצירות המוצגות בתערוכה מתגלה עולם היולי וכאוטי שיש בו נופים בראשיתיים אפלים וסוערים הטעונים בסמליות עתיקת יומין, דמויות ארכאיות המבצבצות מתוך צמחייה עבותה, יערות מסתוריים האוצרים בחובם סודות קדומים, מים הפורצים בעוצמה לכל עבר כנחשול מאיים, הרי געש פעילים המתנשאים ברקע, וחור שחור השואב לתוכו את החי והצומח. עוד ניתן להבחין בהן בארבעת היסודות שמהם בנוי העולם – אדמה, מים, אוויר ואש. אלה מצוירים בגוני חום, שחור, אפור ולבן, ואנרגיית החום והאש קורנת מהם.

הקומפוזיציות בעבודות יוצרות מתח ויזואלי, הן דינמיות ודחוסות, מצוירות במשיכות מכחול עזות ובפלטת צבעים כהה ומונוכרומטית. המתח מתעצם בניגוד שבין הקנבסים הגדולים והלא מתוחים, המשדרים ארעיות וחוסר יציבות, ובין העבודות הקטנות על קוביות עץ, המעניקות תחושת יציבות ואחיזה במציאות הגועשת. הדואליות הזו משקפת את המצב האנושי.

ראובן תר אחר הייחודי והחד-פעמי שבכל תופעה בטבע, וכמה מעבודותיו מאזכרות ומהדהדות את ציורי הנוף של ציירי הזרם הרומנטי מהמאה ה-19. היוצרים האלה ראו בנוף מעל הכול כלי להעברת רגשות וחוויות, והם ביטאו בעבודותיהם בעת ובעונה אחת "גם מציאות פנימית בנפש

האמן, וגם מציאות טרנסצנדנטלית – כזו הקיימת מעבר לעולם התופעות". כך גם ראובן אינו מתאר מציאות חזותית אלא מתייחס לאנרגיות של הטבע ולעוצמתו. הוא מתרגם את היראה והאימה של הנשגב לשפה ויזואלית שהיא רבת כוח ומטרידה כאחד.

שם התערוכה, "במקום בו נפער ונגלה הריק", מהדהד את ליבת יצירתו של ראובן, ובייחוד את מוטיב החור השחור, והוא אף מרמז על החיפוש אחר משמעות באותו ריק. באמצעות ציוריו המעוררים והאניגמטיים האמן מזמין אותנו להתעמת עם המורכבות של החוויה האנושית, הנעה בין כאוס לסדר, ועם הקשר העמוק של נפש האדם לעולם הטבע. ואולי כמו בזן בודהיזם, נגלה בריק הנפער פוטנציאל להתחלה חדשה, להבנה עמוקה ולהארה.