'כזה וכזה' - טיהור מוחלט!!!

כשקיבלתי את ההזמנה לתערוכה 'כזה וכזה'  של האמן  דוד גרשטיין  בגלרייה 'לושי' בתל -אביב, נזכרתי באושיה דן בן־אמוץ ז"ל,  ששנים רבות היה שֵׁם דבר בתרבות הישראלית. בין עיסוקיו הרבים, סופר ועיתונאי, מתרגם, מחזאי ותסריטאי, שדרן רדיו ושחקן קולנוע, בן־אמוץ היה גם סאטיריקן, ואחד המערכונים ההזויים שלו יחד עם השחקן שייקה אופיר ז"ל היה המערכון  'ככה וככה'  שחיבר אותי לשם התערוכה 'כזה וכזה'. אותו מערכון שגם כיום אחרי כמה עשורים עדיין מצליח לרומם את רוחי בשל היכולת ללכוד אותי כצופה ובכל עת הוא מצליח לשעשע אותי, יחד עם זאת יש בו גם מוסר השכל. החיים הם רצף מצבים המזמנים אותנו לחוות  גם את רגשותיו של האחר, לפעמים אף להזדהות ולא אחת גם לעורר דיון ופולמוס בנושא הנדון.

 

התערוכה 'כזה וכזה'  מציגה ציורים בהם הנושא הוא ניקיון, מהתבוננות מעמיקה אפשר לומר שמדובר בניקיון יסודי. כאין  צחצוח שאמור להראות את האדם  נקי מכל רבב. במקרה הנדון אלה ציורים עם  פניו של האמן דוד גרשטיין והמסר המתקבל שהוא נקי כפיים בכל במעשיו ובחייו. 

 

כל הציורים צוירו באקריליק על בד למעט פסל האלומיניום בגובה 1,90 ס"מ הניצב במרכז הגלריה, שבו נראים דוד גרשטיין עם אחיו התאום יוני גרשטיין שחזר בתשובה לפני כ-40 שנה וחי בבני-ברק. הבחירה בשם התערוכה 'כזה וכזה' מתייחסת לאחים התאומים שכל אחד בחר בדרך חיים משלו. יש אדם דתי ויש אדם חילוני, כל אחד יוצר את עולמו וממלא אותו בתוכן המעשיר את עצם הווייתו כאדם, כל אחד על-פי תפיסת עולמו. יש מי שבוחר להיטהר מכל רבב בבחירה בעולם הרוח והדת ויש מי שבוחר להיות חופשי מכבלי הטקסיות שהדת מכתיבה.  

כדי לחזק את התחושה של ההיטהרות מתמקד גרשטיין במוטיב חוזר של ניקיונו האישי. האווירה היא ניקיון יסודי שיקנה לו את התחושה הטובה להיות שלם עם עצמו.

 

למעט הפסל, הדמות הבולטת בתערוכה  היא דמותו של האמן דוד גרשטיין  המצוי במצבים של ניקיון יסודי של גופו המתרכז בתגלחת פניו, בחפיפת ראש יסודית וצחצוח שיניים קפדני במיוחד. בשאר הציורים התמקד במוצרים הנלווים לניקיון, הדוּש רחצה וכלי הרחצה.

 

מה המסר שמאחורי כותרת  התערוכה 'כזה וכזה'? לאן בדיוק מנתב אותנו האמן באמירותיו?

האמן דוד גרשטיין הוא איש של צורות וצבעים ויש לו צורך לספר סיפור, להשמיע קול, וגם לנקוט אמירה חברתית, מבלי לחשוש שיאמרו זאת יצירה שעבר זמנה.

היצירתיות של גרשטיין מתבצעת בשלבים. השלב הראשון זה הרישום, מאין שרטוט מפה ליצירה. וזהו החלק היצירתי ביותר של היצירה, כמו יצירת מפת מתאר ליצירה הסופית. זה קורה החל מהרגע שהצבעים עולים על הבד וממלאים בו חיוּת בכל פינה ביצירה. גרשטיין יושב מול הבד הלבן מבלי  שיש לו מושג מה הוא עומד לצייר. זה מתחיל אצלו מהבזק ודימוי מעורפל, וגם מבנה או רחוב יכולים לעורר את הנפש היצירתית שבו, כמו במאי שבונה סצנה בסרט ומתכנן את מיקומן של השחקנים ותפאורת הרקע.

אין ספק שהתערוכה 'כזה וכזה' מעלה תהיות שונות בהן הדגש הוא על הניקיון, יכול להיות שכוונתו שונה לחלוטין והכוונה לדבר והיפוכו, ככה וככה, כזה וכזה, שחור ולבן,  אולי הוא מכוון אותנו לחשיבה שישנם דברים שהם דומים במהותם, אך שונים בהתנהלותם?